גזר דין בתיק ת"פ 31764-05-10

1.         בהכרעת-דין מיום 27.10.10 הורשע נאשם 1 בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות - לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק).

2.         הודאתו של נאשם 1 ניתנה בגדרו של הסדר טיעון, לפיו העבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה - לפי סעיף 329(א)(1) לחוק, הומרה לעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, כאמור לעיל, ועובדות כתב-האישום שונו בהתאם. במסגרת הסדר הטיעון הוסכם, כי המאשימה תעתור לעונש של שמונה חודשי מאסר בפועל, בצד מאסר על תנאי, וכי הסניגוריה תהיה חופשית בטיעוניה לעניין גזר-הדין.

            יצויין, כי במסגרת הסדר הטיעון הורשע נאשם 2, על-פי הודאתו, בעבירה של ניסיון תקיפה - לפי סעיפים 379 ו-25 לחוק העונשין, ודינו נגזר לעונש מוסכם של שישה ימי מאסר בפועל (בחופף לששת הימים שבהם היה נתון במעצר בעבר) ולשלושה חודשי מאסר על תנאי.

3.         להלן עובדות כתב-האישום, כפי שתוקן במסגרת הסדר הטיעון. ביום 5.5.10 בשעות אחר הצהריים, במרכז המסחרי ברחוב הרצל בבית-שמש (להלן - המרכז המסחרי), התעורר וויכוח בין המתלונן לבין נאשם 2, אשר בעקבותיו סתר המתלונן לנאשם 2 מספר פעמים. לאחר האירוע האמור, פגש נאשם 2 את נאשם 1 ודיווח לו כי המתלונן תקף אותו. בהמשך, הגיעו הנאשמים לכיוון המתלונן, שישב אותה עת עם אנשים נוספים במרכז המסחרי. נאשם 1 דקר את המתלונן ברגלו, ונאשם 2 זרק אבנים לעבר המתלונן והאנשים הנוספים שהיו עמו, מבלי שהצליח לפגוע בהם. במקביל, זרקו המתלונן והאחרים שהיו עמו, כסאות ובקבוקים לעבר הנאשמים, דבר שהביא לפציעתו של נאשם 1 במרפק ובשוק, ולבריחתם של הנאשמים מהמקום. כתוצאה ממעשיו של נאשם 1 נגרם למתלונן פצע דקירה ברגלו השמאלית, והוא נזקק לתפרים.

4.         ביום 9.6.11 הורשע נאשם 1 - על-פי בקשתו ועל יסוד סעיף 39 לחוק - בעבירות שיוחסו לו בשני תיקים שהיו תלויים נגדו בבית-משפט השלום בבית-שמש: עבירות של העלבת עובד ציבור ואיומים - לפי סעיפים 192 ו-288 לחוק, שהואשם בגינם בת"פ 1116/09; ועבירות של העלבת עובד ציבור ואיומים, לפי שני הסעיפים האמורים, אשר יוחסו לו בכתב-אישום מתוקן בת"פ 1011/10.

            בעקבות ההרשעה בשני התיקים הנוספים, הוסכם בין הצדדים, כי הסדר הטיעון ישתנה, באופן שהמאשימה תעתור לעשרה חודשי מאסר בפועל, כאשר הנאשם יהיה חופשי בטיעוניו לעונש.

5.         נאשם 1 (להלן - הנאשם) הנו בן שלושים ואחת, נשוי בשנית ואב לארבעה ילדים בגילאי חצי שנה עד שש. לחובתו הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות, שעליהן נתן את הדין עד היום בחמישה משפטים, אשר בהם ניתנו לו מספר הזדמנויות לשקם דרכיו. הוא נידון בעבר - בשנת 2003 ובשנת 2005 - למאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות. ובגזר דינו האחרון, מיום 10.12.06, בגין עבירות שבוצעו בשנת 2001, נידון למאסר על תנאי, לשירות לתועלת הציבור ולצו מבחן. בגין האירועים הנדונים היה הנאשם נתון במעצר במשך כחודש, מיום 10.5.10 ועד ליום 10.6.10. לאחר שחרורו, תחת פיקוח ואיזוק אלקטרוני, הוא היה נתון ב"מעצר בית" מוחלט במשך כחודשיים, וב"מעצר בית" חלקי לאחר מכן. 

תסקיר שירות המבחן בעניינו של הנאשם, מיום 5.6.11, מגולל רקע אישי ומשפחתי קשה. הנאשם סיים שתים-עשרה שנות לימוד, ולאחר שירות חלקי בצבא שוחרר על-רקע בעיות כלכליות במשפחתו. הוא עבד כנהג מלגזה ומשאית בחברות שונות, אך לא היתה יציבות בתפקודו בעבודה. מנישואיו הראשונים נולד לו ילד, שהנו כיום בן שש ומתגורר עם האם, ומנישואיו השניים נולדו לו שלושה ילדים, שהנם בגילאי חצי שנה עד ארבע. לפני כשנתיים וחצי עבר הנאשם תאונה והוא לא עבד במשך תקופה ממושכת של כשנה. על-רקע זה נקלעה משפחתו למצוקה כלכלית קשה. הוא קיבל אישור להפעיל קיוסק, אך בתקופה האחרונה חזר לעבוד כנהג. בשיחתו עם קצינת המבחן נטל הנאשם אחריות חלקית על מעשיו, וטען כי פעל מתוך הגנה עצמית. עם זאת, הביע צער על מעורבותו באירוע ואישר שפעל באופן שגוי. שירות המבחן התרשם, כי לנאשם סף תסכול נמוך, ובמצבי לחץ הוא עלול לפעול באלימות. על-רקע זה הביע הנאשם נכונות להשתלב בקבוצה טיפולית לאנשים הסובלים מבעיות אלימות. באשר להמלצה, ציין שירות המבחן, כי מחד גיסא מדובר בעבירה חמורה, אשר בוצעה על-ידי מי שלחובתו עבירות אלימות קודמות; וכי מאידך גיסא מדובר באב לילדים קטנים, המשמש כמפרנס יחיד במשפחה, ומאסר בפועל יוביל למצוקה כלכלית קשה ולמשבר במשפחתו. על-רקע האמור, המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם מאסר שירוצה בעבודות שירות, וכן להטיל עליו צו מבחן שבמסגרתו יופנה לטיפול קבוצתי המיועד לאנשים הסובלים מבעיות אלימות.

            בעקבות מתן הכרעת-הדין המשלימה, בשתי העבירות הנוספות של איומים והעלבת עובד ציבור, הוגש תסקיר משלים מיום 17.7.11, שבו התייחסה קצינת המבחן לעבירות הנוספות. עבירות אלו נעברו בשני אירועים, האחד מחודש אוגוסט 2008 והשני מחודש יוני 2009, שבהם איים הנאשם על עובדת סוציאלית ועל שוטר, והעליב אותם. הנאשם הסביר לקצינת המבחן, כי ביצע את העבירות על-רקע מצוקתו הכלכלית הקשה, וקצינת המבחן התרשמה כי הלה רואה עצמו כקורבן ומתקשה לקחת אחריות על גורלו ומעשיו. עם זאת, לאור מידע עדכני שקיבלה קצינת המבחן מהעובדת הסוציאלית המטפלת בנאשם ובמשפחתו - לפיו המשפחה נתונה במצוקה כלכלית, ההורים עושים כמיטב יכולתם לגדל את ילדיהם, והקשר של הנאשם עם לשכת הרווחה מאופיין, כאמור בתסקיר, "ביחסי נימוס וכבוד" -  שבה והמליצה קצינת המבחן לשלב את הנאשם בהליך שיקומי אשר יכלול מאסר בעבודות שירות וצו מבחן שיחייבו להשתתף בקבוצה טיפולית.

6.         במסגרת פרשת גזר-הדין העידו רעייתו של הנאשם וחותנו. החותן שיבח את מסירותו של הנאשם למשפחתו וילדיו, והרעייה הדגישה בעדותה את השינוי הניכר שחל בנאשם בשנים האחרונות, ובפרט מאז שוחרר ממעצרו. כן הוגשה מטעם הנאשם חוות-דעת מהמרכז לרפואה משפטית, בדבר הפגיעות שנמצאו על גופו, בעת שנבדק במסגרת הליכי החקירה בתיק דנן, ביום 12.5.10. חוות-הדעת הוגשה לתימוכין בטענת הנאשם, בדבר הפגיעות שנגרמו לו בירך ובשוק, כאמור בכתב-האישום המתוקן.

7.         באת-כח המאשימה הדגישה בטיעוניה לעונש את חומרת העבירות שבהן הורשע הנאשם ואת נסיבות ביצוען; ובפרט, את העבירה של פציעה באמצעות נשק קר, עת נפנה הנאשם ליישב סכסוך, שלא היה צד לו, בדרך אלימה. בהקשר זה הפנתה לפסיקה, המדגישה את הצורך בהטלת ענישה מחמירה בעבירות של פציעה בנשק קר. כן התייחסה בחומרה לעבירות האיומים שביצע הנאשם כלפי עובדי הציבור - עובדת סוציאלית במקרה אחד, ושוטרים במקרה אחר. על-רקע חומרת העבירות, ולאור עברו הפלילי של הנאשם, וכשלון ההרתעה בניסיונות חוזרים ונשנים לשיקומו בעבר, עתרה המאשימה להטלת מאסר בפועל, והגבילה את משך המאסר לעשרה חודשים, כמוסכם בהסדר הטיעון.

8.         הסניגור לא הקל ראש בחומרת העבירות, אך מצא מקום להדגיש, כי על-פי עובדות כתב-האישום המתוקן מדובר היה בתקיפה הדדית, שכן במקביל לכך שהנאשם דקר את המתלונן ברגלו, זרקו המתלונן והאחרים שהיו עמו, כסאות ובקבוקים לעבר הנאשם, והוא אף נפצע במרפק הימני ובשוק השמאלית. עוד ציין, כי בעקבות האירועים נעצר הנאשם בחשד לביצוע עבירה של ניסיון לרצח; כי בהמשך הואשם בעבירה של גרימת חבלה בכוונה מחמירה, שעונשה המרבי עשרים שנות מאסר; וכי במסגרת הסדר הטיעון הורשע בסופו של יום בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, שעונשה המקסימאלי עומד על שש שנים, ושהנה בסמכות בית-משפט השלום. כן תיאר הסנגור את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת מצוקותיו במהלך השנים, והדגיש כי מרבית עבירותיו הקודמות בוצעו לפני שנים רבות, וכי בתקופה האחרונה עושה הנאשם מאמץ ניכר להתרכז במשפחתו ובפרנסת הבית. הוא ביקש שלא להחמיר בגזירת הדין, וליתן לנאשם הזדמנות נוספת. על-רקע האמור, ובהתחשב בהודאתו של הנאשם, כמו-גם בעובדה שהיה נתון במעצר של ממש למשך כחודש, וב"מעצר בית" בהמשך, ביקש הסנגור להסתפק בהטלת שירות לתועלת הציבור, ולחלופין - ככל שיוטל על הנאשם מאסר בעבודות שירות - כי תקופת המאסר תהיה קצרה.

            במסגרת דבריו האחרונים לעניין העונש, הביע הנאשם צער וחרטה על מעשיו, וביקש שלא להחמיר עמו בדין, על-מנת שלא לפגוע בשיקומו ובתפקודו כמפרנס המשפחה.

9.         העבירות שהנאשם הורשע בהן חמורות, לנוכח מהותן ונסיבות ביצוען, ובפרט זו הנוגעת לפציעה בנסיבות מחמירות. כבר נפסק, לא אחת, כי יש להטיל עונשים מחמירים ומרתיעים במאבק נגד "תת תרבות הסכין", לשם הוקעת התופעה של ישוב סכסוכים באמצעות נשק קר, שהפכה לדאבון הלב לנפוצה, ואשר עלולה לגבות מחיר דמים. יש אף לראות בחומרה את העבירות הנוספות שהנאשם הודה בהן, של איומים והעלבת עובד ציבור, שנעברו כלפי עובדת סוציאלית וכלפי שוטרים. לנוכח חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, ועל-רקע הרשעותיו הקודמות של הנאשם, וכשלון ההרתעה בהליכים המשפטיים שננקטו נגדו בעבר, מן הראוי להשית עליו מאסר בפועל. עם זאת, לאור הודאתו של הנאשם, החרטה שהביע על מעשיו, נסיבותיו האישיות שתוארו בתסקיר, תפקודו מאז שוחרר ממעצרו, העובדה שהיה נתון במעצר במשך כחודש וב"מעצר בית" בהמשך, והמלצת שירות המבחן שלא לפגוע בשיקומו האישי והמשפחתי, החלטתי לאמץ את המלצת שירות המבחן. סבורני, כי הטלת מאסר בפועל, חלקו לריצוי של ממש, וחלקו בעבודות שירות - כסנקציה מוחשית, השתת מאסר על תנאי - כעונש מרתיע, ומתן צו מבחן שבמסגרתו ישולב הנאשם, בין-השאר, בטיפול קבוצתי בבעיות אלימות - כהליך טיפולי-שיקומי, יאזנו בצורה הולמת בין חומרת העבירות והאינטרס הציבורי שבהטלת ענישה מרתיעה בגינן, לבין נסיבותיו האישיות של הנאשם ושיקולי השיקום שהוצגו בתסקיר שירות המבחן.

10.       על-יסוד האמור לעיל, ובהתחשב במכלול טיעוני הצדדים לחומרה ולקולא, אני דן את הנאשם כדלהלן:

א.         לחמישה חודשי מאסר בפועל, מהם שלושים ושניים יום לריצוי של ממש, בחופף לתקופת מעצרו של הנאשם בעבר מיום 10.5.10 ועד ליום 10.6.10; והיתרה - בעבודות שירות, אשר יבוצעו במרכז יום לקשיש בבית-שמש, כמפורט בחוות-דעתו מיום 24.11.11 של הממונה על עבודות השירות. 

ב.         לשישה חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך שלוש שנים מהיום עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות.

ג.          לשלושה חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור תוך שנתיים מהיום עבירת איומים או העלבת עובד ציבור.

ד.         הנאשם יהיה נתון בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה מהיום, ובמסגרת צו המבחן יחויב להשתתף, בין-השאר, בקבוצה טיפולית המיועדת לאנשים שביצעו עבירות אלימות.